בשנת 1971 הצטרף ניסים גרמה ללהקת ענבל, להקת מחול אשר נוסדה ב-1949 על ידי שרה לוי-תנאי כדי להמשיך את המסורת העשירה של תרבות יהודי תימן.
גרמה מספר על להקת ענבל:
בצעירותי שרתי, רקדתי ושיחקתי בבית הנוער המקומי בראש העין, ובכל מקום השתתפתי במחזות, בריקודים ובזמרה. הפעילות האמנותית הזו הייתה חלק ממני ועשיתי זאת להנאתי. בשלב מסוים הוזמנתי להשתתף בלהקה הייצוגית של פתח-תקווה, שהייתה כבר שם דבר ומבחינתי היה מדובר בקידום של ממש. באחת ההופעות ניגש אלי בחור שהופיע בלהקת "ענבל" והזמין אותי לאודישנים שנערכו ברחוב אלכסנדר ינאי בתל אביב.
הגעתי לשם עם הקטנוע הישן והמיושן שלי. בחור רזה, מתולתל ושחום עור. ראיתי שם מאות צעירים שצובאים על דלתות הכניסה לסטודיו. החלטתי שאני מתניע את הקטנוע וחוזר לראש-העין של ילדותי. באותה שנייה ניגש אלי בחור שלא הכרתי ושאל אותי מי אני. עניתי לו "נסים גרמה", וכשהוא שאל אותי למה התנעתי את הקטנוע, עניתי לו ש"יש פה הרבה שחקנים שבאו לאודישנים"… הבחור הזמין אותי להיכנס יחד איתו לאולם, וכך נכנסתי ללא תור היישר לחדרה של שרה לוי תנאי ז"ל, המייסדת והמנהלת של להקת "ענבל".
ברגע שהיא ראתה אותי, היא אמרה לי "אותך אני רוצה בלהקה!". שאלתי "מה זה אומר?", והיא ענתה לי "מחר בתשע בבוקר תגיע לכאן עם טייץ!". שאלתי אותה "מה זה טייץ?", והיא ענתה לי "הכל בסדר, תגיע מחר בתשע…". הגעתי למחרת והיא הכינה לי סט טייץ שכלל מכנס וחולצה.
לאחר שמונה חודשיים כבר נסעתי עם הלהקה לארה"ב. עבורי זו הייתה כמו זכייה במפעל הפיס. במהלך השנים הפכתי להיות סולן הלהקה ונסעתי אייתה בכל העולם כזמר, רקדן ושחקן. באחת הנסיעות הוצע לי אפילו להתחתן עם אחת הבנות ממשפחת בלומפילד העשירה מקנדה, שתרמה גם להקמת אצטדיון "בלומפילד" ביפו.
בנוסף, היו לי עוד הצעות מדוגמנית שאביה היה אדריכל ערים ובבואנוס איירס היה לי קשר עם משפחה עשירה שכל הסופרמרקטים בעיר היו בבעלותם. אחת הבנות שלהם, דוגמנית, היתה צמודה אליי מבוקר עד ערב, אבל הדבר לא היה אז בראש מעייניי. הרגשתי שאני לא יכול לוותר על ראש-העין של ילדותי, על התפילות, בתי הכנסת, המשפחה, החברים וההווי השכונתי.
מכל מסע בארה"ב חזרתי עם מזוודות מלאות במתנות למשפחה ובמיוחד לאחותי האלמנה וחמשת ילדיה, שגרו אצלנו בבית בחדר וחצי. עבדתי מאוד קשה באותה תקופה, גרתי בתל אביב, אכלתי בשר פעם בשבוע, אבל לא התלוננתי, כי שם התעצבתי מבחינה אמנותית. "ענבל" נתנה לי את המקפצה לכל הקריירה שלי והייתי אהוב לבה של שרה לוי תנאי, יהי זכרה ברוך.
